מרדכי זילבר ז"ל

מרדכי, בן שרה וחיים, נולד ביום ז' באדר תש"ז (27.2.1947) במחנה-מעבר של ניצולי השואה ליד רומא, שאליו הגיעו הוריו לאחר שעברו שבעת מדורי גיהנום. מוטי היה בן שנתיים כשעלה עם הוריו ארצה בתקופת קום המדינה. המשפחה התגוררה ביפו ומוטי סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "יונה הנביא", ואת לימודיו התיכוניים - בבית-הספר התיכון העירוני ז' ביפו. תלמיד מעולה היה, ששום קושי לא עמד למכשול לפניו. הוא אהב את הלימודים, ועתידו נראה בטוח. הוא ימשיך בלימודיו ויגיע לעמדה מכובדת. היה בן נאמן ומסור מאין כמוהו.

מרדכי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים סדרת קורסים במקצועות השריון לרבות קורס מפקדי טנקים, אחרי-כן הוצב ביחידת שריון ועמה השתתף בקרבות מלחמת ששת הימים. מוטי הוסיף והשלים קורס קצינים וקורס קציני שריון. מפקדיו גמרו עליו את ההלל וציינוהו כקצין טוב השולט במחלקתו כראוי, יסודי ובעל יזמה. במיוחד ציינו את התעלותו ברגעים קשים בעת התקלויות באזור התעלה בתקופת מלחמת ההתשה.

בתחילת אוגוסט 1968, אחרי שהאריך את שירותו בתנאי קבע בשישה חודשים, שוחרר מוטי מהשירות הסדיר. מיד עם השחרור פנה מוטי להמשך לימודיו. ללא כל קושי התקבל לאוניברסיטת תל-אביב ונרתם ללימודים באותן יסודיות ודבקות שייחדו אותו. אחרי שהוענק לו התואר הראשון בחשבונאות וכלכלה, החל לעבוד במקצוע ראיית-החשבון וגם ראה בו חיל. הוא היה חובב ספורט, שיחק בטניס ובכדורגל. נהנה מכל יום בחייו וידע גם להנות מכל אשר נקרה על דרכו. בשנת 1972 נשא מוטי את חברתו שושי ובחודש אוגוסט 1973 נולד בכורו אלדר. הכל העריכוהו ואהבוהו, שכן אישיותו קרנה ביטחון ואמונה. ידוע היה שדעתו של מוטי שקולה והכל התחשבו בה. לא עבר יום שלא התקשר עם הוריו, שהיה קשור אליהם בכל נפשו ולא נפלה החלטה, חשובה או פחותה, ללא עצתו השקולה של מוטי. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא להתייצב ביחידתו. הוא נפרד מאשתו ומבנו בן שמונה השבועות והצטרף ליחידה בסיני. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפגע הטנק שלו בקרב שהתחולל בגזרה המרכזית בסיני. מוטי נתן הוראה לנטשו והצטרף עם צוותו לטנק אחר. בעודו מפקד על הטנק השני, כשהוא חשוף בצריח, נפגע הטנק ומוטי נהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובן, הורים ואח. על גבורתו ואומץ לבו בשדה הקרב זכה מוטי בציון-לשבח מטעם מפקד האוגדה וזו לשונו: "הנני לציין לשבח את 964874 סגן זילבר מרדכי ז"ל על גילוי אומץ-לב, תושייה ודבקות במשימה. להלן תיאור המעשה: - במלחמת יום-הכיפורים שימש סגן מרדכי זילבר ז"ל כמפקד מחלקת-טנקים, בקרבות הגזרה המרכזית של תעלת סואץ. ביום 9 באוקטובר 1973, במהלך קרבות הבלימה, נע סגן מרדכי זילבר ז"ל בטנק שלו לשטח שהיה חשוף לאש האויב, במטרה להיטיב לפגוע בטנקי האויב, שהתקדמו לעברו. בהמשך הקרב נפגע הטנק שלו והוא נהרג. במעשיו אלה גילה סגן מרדכי זילבר ז"ל אומץ-לב, תושייה ודבקות במשימה".

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב עליו מפקדו: "הקצין סגן זילבר מרדכי נפל במערכה בעת מילוי תפקידו בקרב על מעוז "טלויזיה" ביום ג', י"ג בתשרי תשל"ד, 9 אוקטובר 1973. בעלך סגן מרדכי ז"ל שירת ביחידת שריון ויצא כמפקד מחלקת טנקים לקרב. בעלך גילה אומץ לב, תושייה וקור רוח בקרב הבלימה בגזרה המרכזית בסיני. דמותו של מרדכי תחרט לעד בזכרוננו, חבריו לנשק. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הנני מביע את צערנו העמוק והננו משתתפים באבלך. חיילים כבעלך ציוו לנו את החיים".

דברים לזכרו ראו אור בספר "לזכרם", שהוציאה החטיבה לזכר חלליה במלחמת יום-הכיפורים.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

סגן זילבר מרדכי ז"ל

תיאור העיטור:
במלחמת יום הכיפורים שימש סגן מרדכי זילבר כמפקד מחלקת טנקים בקרבות הגזרה המרכזית של תעלת סואץ. ביום 9 אוקטובר 1973, במהלך קרבות הבלימה, נע סגן מרדכי זילבר ז"ל בטנק שלו לשטח שהיה חשוף לאש האויב, במטרה להיטיב לפגוע בטנקי האויב שהתקדמו לעברו.
בהמשך הקרב נפגע הטנק שלו והוא נהרג.
במעשיו אלה גילה סגן מרדכי זילבר ז"ל אומץ לב, תושיה ודבקות במשימה.
על מעשה זה הוענק לו צל"ש מפקד האוגדה.                 

קישורים
אתר 'יזכור' משרד הביטחון מרדכי זילבר
אתר הגבורה צל"ש מפקד האוגדה
קרבות הבלימה של חטיבה 14 - הקרב על מעוז 'טלוויזיה' 9 באוקטובר 1973
צלש"ים -

פרטי שארים
- זילבר חיים, אב
רח' הרצוג 9/7 גבעתיים 5360008 , 03-5178666
- זילבר אלדר, בן
וילנסקי משה 5 דירה 1 תל אביב 6962320 , 03-6496302 , 057-8114564 , eldarzilber@gmail.com
- כהן שושי, אלמנה
גור יהודה 20 חיפה 3491745 , 04-8242543 , 052-2542197 , js.kohn@gmail.com
- זילבר יעקב, אח
רח' בן צבי 63 גבעתיים , 03-5710891 , 054-8377238
- זילבר מוטי, אחיין
- זילבר עדי, אחיינית
- זילבר - כהן רותי, אחיינית
- זילבר - כהן יהונתן, אחיין

מקום קבורה
בית עלמין: קרית שאול
אזור: 1 חלקה: 8 שורה: 6 מספר: 8

רשת הקשר האוגדתית "בשור" - 23:29 - 23:00 from חטיבה 14 on Vimeo.


נושאים למחקר:
ראיון מצולם עם בני המשפחה.
מחנות מעבר וקיבוצים שהוקמו באירופה לאחר השואה.
מעוזים בקו ברלב. היחלצות להצלת הנצורים במעוזים. צליחת התעלה.
ניצולי שואה שאיבדו ילדים במלחמות ישראל.

ישראל שינדלר ז"ל

ישראל שינדלר (1940 - 1973) היה חייל שצוין לשבח בידי הרמטכ"ל.

שינדלר נולד בהונגריה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. משפחתו גורשה למחנה טרזיינשטט בצ'כיה ושרדה את השואה. בשנת 1948 הגיע שינדלר ואחיו לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. משפחתו התגוררה במושב ניר גלים שאוכלס בעיקר על ידי ניצולי שואה מהונגריה. הוא למד בישיבה הקטנה של פוניבז' ומשם המשיך את לימודיו בישיבה הגבוהה של ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. עם הגיע זמן גיוסו התגייס במסגרת גרעין נח"ל של קיבוץ שעלבים.

בשנת 1958 התגייס ושירת בצנחנים. שימש כלוחם וכמפקד כיתה. כשנה וחצי לאחר גיוסו נפצע קשה מרסיס פגז, ושכב כשנה בבית החולים. עם שחרורו מבית החולים נאבק כדי להעלות את הפרופיל הרפואי שלו. מאבקו הצליח והוא שירת במילואים במסגרת סיירת של הצנחנים.

לאחר שחרורו חזר לעבודת המשק. בשנת 1965 נישא לכוכבה, עמה התגורר במושב בית גמליאל ושם נולדו לו ארבעת ילדיו.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים גויס שינדלר במסגרת סיירת 75 של חטיבת הצנחנים 80 והשתתף בקרב על ירושלים. בקרב על גשר גת שמנים בשישי ביוני, עסק שינדלר בפינוי פצועים תחת אש. הוא פינה פצוע אחד וכשבא לפנות פצוע נוסף אשר בגדיו בערו, הוא ניסה לכבות את האש בידיו החשופות. תוך כדי פינוי נורתה עליהם אש, הפצוע נהרג, ושינדלר קפץ מהגשר מגובה של שבעה מטרים למקום מחסה. כשהוא נקוע ברגלו וידיו חרוכות הגיע בכוחות עצמו לתחנת הפינוי. על מעשהו זה הוענק לו ציון לשבח מטעם הרמטכ"ל, רב-אלוף יצחק רבין. העיטור הומר לימים לעיטור העוז.

מלחמת יום הכיפורים

שינדלר גויס ליחידתו במוצאי יום הכיפורים. בלילה של כ' בתשרי תשל"ד (15-16.10.1973), ליל הצליחה לעברה המערבי של תעלת סואץ, הוטל על כוח של גדוד הסיור לפרוץ את צומת "טרטור-לכסיקון". במעבר הצומת נתקל הכוח באש כבדה. הזחל"ם שבו היה שינדלר מש"ק סיור, נפגע, והוא נהרג.

שינדלר נקבר בחלקה הצבאית בבית הקברות בהר הזיתים.
(ויקיפדיה)
נולדו לו 4 ילדים (בת ושלושה בנים) שנים מהם היו קציני בחטיבת הצנחנים והמשיכו את דרכו .

ישראל שינדלר הוא אחי סבה של הדר שינדלר הלומדת אצלנו באולפנת צביה בהרצליה בכתה י' (התשנ"ד)

קישורים

סיפור חייו של ישראל שינדלר, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון

עיטור הגבורה שהוענק לישראל שינדלר, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל

ישראל שינדלר, באתר הגבורה

אתר יד לנופלים של חטיבה 14

סיפור הקרב על הגשר באתר עיר דוד

נושאים למחקר:ראיון מצולם עם בני המשפחה.
הקרב על גשר 'גת שמנים'. במלחמת ששת הימים
הקרב על צומת "טרטור-לכסיקון". במלחמת יום כיפור
ניצולי שואה שאיבדו ילדים במלחמות ישראל.

מלחמת יום הכיפורים





מפה של חזית הדרום

מלחמת יום הכיפורים פרצה ביום הכיפורים, 6 באוקטובר 1973 בהתקפה של צבאות סוריה ומצרים על ישראל, ונמשכה עד ל-24 באוקטובר 1973, יום כניסת הפסקת האש לתוקף. חילופי אש נמשכו עד ה-26 בחזית המצרית בחצי האי סיני ועד 1974 בחזית הסורית ברמת הגולן.

ייזום המלחמה על ידי מדינות ערב הפתיעה את אגף המודיעין של צה"ל, שלאחר הניצחון הגדול במלחמת ששת הימים ב-1967, לא צפה את פתיחתה, ולא את עוצמת המתקפה ומאפייני הלוחמה של צבאות ערב, עם זאת, עד סוף המלחמה צה"ל הצליח להפוך את הגלגל, להתאושש מההלם הראשוני ולנצח במלחמה. מלחמת יום הכיפורים התאפיינה בשימוש בטקטיקות ובטכנולוגיות לחימה חדשות וביטאה תפישה אסטרטגית ומערכתית חדשה ביחס להתמודדות צבאות ערב מול צה"ל, בייחוד מצד מצרים. המלחמה גם הייתה לזירת עימות כחלק מהמלחמה הקרה, כאשר מדינות ערב נתמכו וחומשו על ידי ברית המועצות, בזמן שישראל נתמכה על ידי ארצות הברית.

למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות. היא הייתה בין הגורמים העיקריים למהפך במערכה הפוליטית הישראלית וסללה את הדרך להסכם השלום בין ישראל למצרים.

(ויקיפדיה)



לוחמים שנפלו
ישראל שינדלר
מרדכי זילבר