פרנקו מנטש (דודי)

דודי פרנקו עלה לארץ בסוף שנת 1949 וגויס לצהל בשנת 1950. בקרב על מוצב "הדמות" שימש כקשר הפלוגה של סגן זאב סלע. מכשיר הקשר (מ.ק. 300) אותו נשא על גבו היה למעשה היחידי שנשאר תקין שקישר בין כוחות הלוחמים. פרנקו ידע זאת ונע צמוד למפקדו. במהלך ההסתערות נפצע גם מפקד הפלוגה ונשאר שכוב לרגלי גדר אבנים שלא איפשר לו להצטרף ליתר הלוחמים. ברגע זה התרומם פרנקו הקשר ובמלוא קומתו גלגל אבנים מהגדר ויצר פרצה דרכה עברו בזחילה והצטרפו ללוחמים גם מפקד הפלוגה וגם חיילים ופצועים נוספים. תוך כדי כך נפגע פרנקו מצרור מקלע שפגע בראשו ופצעו פצע אנוש. לאחר מאמצים וטיפול רפואי ממושך, הוא נשאר בחיים עם פלטת פלטינה בחלק מגולגולתו ונקבע לו נכות מלאה לצמיתות. פרנקו - הקשר, היעיל, המסור והאמיץ ניסה לשקם את עצמו. הוא לא מצא מזור, סבל רבות מפציעתו ונכותו. מה שהחזיק אותו היה אהבת הארץ, צה"ל וחטיבת גולני. ערירי חי וערירי הלך לעולמו בתאריך 16.11.80

שלומי טבח

בן צביה ואברהם. נולד ביום כ' בחשוון תשכ"ט (11.11.1968)ברמת-השרון. את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר 'גולן' אחר המשיך בחטיבת-הביניים בבית-הספר 'עלומים' בעירו. הוא השלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון 'אלון' ברמת-השרון, וסיים את לימודיו בתיכון 'רון' בהרצליה. מחנכים שהכירוהו, מציינים את אופיו הנוח, את רגישותו הרבה ואת הרצון לעזור ולתמוך.

שלמה גויס לצה"ל באמצע יולי 1987 והוצב לחיל השריון. הוא עשה בחיל את המסלול הנדרש והגיע בסולם התפקידים לתפקיד מפקד טנק. הוא היה אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו. כל שדרש מפקודיו, דרש מעצמו. בבית, למשפחתו, היה מקור לגאווה בשל יכולתו העצומה להעניק חום, ביטחון ואהבה. היה אופטימי, מרגיע ומעודד.

ביום כ"ז בתשרי תש"ן (26.10.1989) נפל שלמה בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואחות - נאוה.

במכתב התנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "שלמה היה אהוד ומקובל על חבריו, מפקדיו וחייליו. אהבתו למקצועו הצבאי היוותה סמל ודוגמה ביחידתו. 'משפחת עשת' כולה כואבת את מותו".

מדברי חברים ביחידה: "עולים וצפים זיכרונות, אלפי שברירי שניות במחיצתך. התמימות והיושר, דמותך השקטה. אותן עיניים כחולות, אשר כמהו בשקט לחופש. עד הרגע האחרון מילאת את תפקידך על הצד הטוב ביותר, למרות העייפות, והרגשתך הלא-טובה. ראית מולך מטרה שצריך לסיים, שאסור לערער על טיבה. מנסים להחיות ולזכור, לאסוף עוד תמונה, להמשיך את דרכך. כתף הלילה נחבוק כתף של אבן מזכרת תמונות יעלו, כמו מסך על במה, אך דומם מקולות, הרי סוף הצגה, הרי סוף דרכך, חייל של פלדה. פלוגת 'להב' שלך."

מתוך אתר יזכור

(קרוב משפחה של דניאל שמש תלמידת י 1 באולפנת צביה בהרצליה)\

נושאים למחקר
ראיון עם המשפחה  - דניאל שמש ואוראל אלבז
מוות באימונים = מוות בקרב - דניאל שמש ואוראל אלבז
ראיון עם החברה לה עמד להנשא - דניאל שמש ואוראל אלבז

אריה אוריאלי

בן סוניה ודויד, נולד ביום י' בטבת תרפ"ט (23.11.1928) בדרך מהרצליה לתל-אביב. ילדותו עברה עליו במושבה הרצליה, בה למד בבית-הספר העממי. למד שנה במשמר השרון וסיים כיתה ח' בבית-הספר "כרמל" בתל-אביב. אחרי סיימו את בית-הספר העממי בתל-אביב הפסיק את לימודיו למשך שנה והשתלם בבית- מלאכה מיכני, ואחר-כך התכונן במשך הקיץ לבחינה ונכנס לכיתה השישית של בית-ספר תיכוני. נתגלתה בו נטייה מיוחדת לימאות ושאיפת חייו היתה: להיות מלח. אריה היה חבר ה"הגנה" מנעוריו, התגייס לפלמ"ח ומילא בו תפקידים שונים בתקופת המאבק נגד השלטון הבריטי. בחייו האזרחיים היה מכונאי ופועל- קידוח. "אריה הגיבור" או "אבא'לה" קראו לו חבריו לגרעין על שום בגרותו הרוחנית וכוחו הפיסי הרב.

על אף שבר ברגלו התנדב לשירות מראשית מלחמת העצמאות. ויתר על הימאות והלך לחי"ש, ואחר-כך לפלמ"ח. השתתף בקרבות תל-ליטווינסקי, ולחם במסגרת הפלמ"ח, גרעין גבעת חיים. היה עליז-חיים וריכז סביבו חברים רבים והשפיע עליהם מהתלהבותו הטבעית. אריה נפל ביום כ"ח באייר תש"ח (6.6.1948) בתאונת-דרכים ברכב צבאי, שנסעו בו חיילים רבים, עליזים ושמחים, מגבעת חיים לתל-אביב להינפש אחרי הקרבות.

הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהרצליה. באחד ממכתביו האחרונים הביע את דעתו כי בוודאי ננצח, אולם מוטב למות מאשר להיות מנוצחים.
מתוך אתר יזכור

(קרוב משפחה של שירי שילון מי' 1 אולפנת צביה בהרצליה)

נושאים למחקר
ראיון עם המשפחה - שירי שילון
מסרים בכתבי נופלים -
חטיבת אלכסנדרוני במבצע "חמץ" -

הקרב על תל מוטילה

האנדרטה ל41 חללי קרב תל מוטילה

הכישלון בקרבות על תל מוטילה באזור כורזים, שנמשכו בין 2 ל–6 במאי 1951, היה אולי הגדול בכשלונות שידע צה"ל בעת ההיא. חשיבותו של תל מוטילה היתה רבה בשל שליטתו על סביבת שפך הירדן לכינרת. בשל גובהו (370 מ') היה התל לנקודה היחידה באזור המפורז שבה היתה לצה"ל שליטה טופוגרפית על העמדות הסוריות. התקרית החלה כאשר סיור של חיילי גולני הבחין בעדרים הרועים על התל ויצא ללוכדם. הכוח נתקל בכוח סורי וזה הרג ארבעה מחיילי הסיור. פיקוד הצפון החליט לכבוש את התל באותו היום כדי שלא לאפשר לסורים להתבסס במקום. הכוח המבצע היה חיילי מילואים של גדוד 34 של חטיבה 3 ושתי כיתות מגדוד 13 של גולני.

הקרב על תל מוטילה עמ' 262 - זאב דרורי
כיצד הסתיים הקרב על תל מוטילה - אריה יצחקי
סיפור הקרב על מוטילה - מוטק'ה אורן

חללי קרב תל-מוטילה מאי 1951

אולמן יהודה
בן יונה ובלנקה. נולד ביום ט"ו באייר תרע"ז (7.5.1917) בעיר בטונה שבהונגריה. שירת בצבא ההונגרי בשנים 1938-1939. עלה לארץ בשנת 1947. גויס לצה"ל באפריל 1948. נפל בקרב בשפך-הירדן ליד הכנרת  עוד...

איזנברג שמעון
בן מתתיהו ופסיה. נולד ביום כ"ב בסיון תר"ץ (19.6.1930) בפריז, בירת-צרפת. ההורים ניספו באירופה בשנת 1942, והוא, יחד עם אחיו המבוגר ושתי אחיותיו, עלה לארץ בשנת 1944. את לימודיו בבית-הספר עוד...

אמזלג יצחק
בן מכלוף (מיכאל) וקוט (יפה). נולד בשנת תרפ"ט (1929) בעיר מוגדו שבמרוקו. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי שם. שירת בצבא הצרפתי. עלה לארץ בדצמבר 1950 וכעבור שבוע גויס לצה"ל. אבל הוא לא עוד...



בביץ זאב

בן ישראל וחנה. נולד ביום י"ג במרחשון תרצ"ג (12.11.1932)בפרושניץ שבפולין. אביו נפל במלחמת-העולם השניה ברוסיה בשנת 1924. יחד עם אמו ואחיו הצעיר עלה לארץ במארס 1948. גמר שש כיתות של עוד... 


בוציקיס ליאון

בן משה ורבקה. נולד ביום ח' במרחשון תרפ"ו (26.10.1925)בבוטושני שברומניה. סיים את לימודיו בבית-ספר תיכון. עלה לארץ בינואר 1951 ובאותו חודש התגייס לצה"ל לא עברו בלתי אם חמישה חדשים עוד...

בלינקו עקיבא
מרדכי (מרקו) ודיאמנט. נולד ביום ג' בשבט תרצ"ד (19.1.1934) באלכסנדריה של מצרים. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי שם והשתייך ל"בני-עקיבא". עלה לארץ בשנת 1950. היה חובב-ספורט עוד...

בן חמו שמעון
אליהו ועיישה. נולד בשנת תרפ"ה (1925) בעיר מלילה שבספרד. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי שם. שירת שנתיים בצבא הספרדי. עלה לארץ בשנת 1950. גויס לצה"ל באפריל 1950. היה חייל עז-רוח ואמיץ עוד...

חונטשר נורי
בן אפרים-צדיק ואביחיל. נולד ביום כ"א בניסן תרפ"ה (15.4.1925) בסולימניה אשר בעירק. למד חמש שנים בבית-ספר יסודי. היה קצב, אבל בשעות שלאחר-הצהריים נתן ידו עם אביו בעבודה חקלאית. עוד...

דה פריס בנימין
בן פרץ וחנה. נולד ביום ח' באדר תרפ"ב (8.3.1922) בעיר הארלם שבהולנד. סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי ומקצועי. היה פועל-בניין לפי מקצועו. עלה לארץ בשנת 1949. עוד...

דויטש יעקב ג'ורג'
בן ארנסט וטטיאנה. נולד ביום ט"ו בתשרי תרפ"א (27.9.1920)באירקוטסק שברוסיה. המשפחה עברה לאסטוניה ושם סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי ובבית-ספר תיכון. בזמן מלחמת-העולם השניה שירת עוד...

דומני יהושע
דיסטנפלד דב
דלל יחזקאל
הוהנברג שמעון
חומש מאיר (רוני)
חזן יוסף
חי מוריס
חיון חיים
חכימי בנימין
חסיד ציון
טייב פליכס
ירחי יעקב

לביא יעקב (ז'אק)
בן אליהו ומדזלה. נולד ביום ב' בניסן תרצ"ב (8.4.1932) בקירנאיקה שבלוב. למד בבית ספר דתי עברי עד כיתה ד'. כאזרח אנגלי הועבר עם הוריו לטריפולי ומשם לאיטליה בעיצומה של מלחמת העולם השניה עוד...


לוי ישראל
לוי מרדכי
לוי עובדיה
לוי שלמה
לוין נתן
לזרוביץ ליב
מורדוך דוד
משקה יצחק
סמירה שאול ג'ורג' (סלמן שאול)
סעדיה משולם
עיני ניסים נאג'י

פרנקו מנטש (דודי)
דודי פרנקו עלה לארץ בסוף שנת 1949 וגויס לצהל בשנת 1950. בקרב על מוצב "הדמות" שימש כקשר הפלוגה של סגן זאב סלע. מכשיר הקשר (מ.ק. 300) אותו נשא על גבו היה למעשה היחידי שנשאר תקין  עוד...



קופפר ישראל
קליגר שמואל צבי
רוזנצוייג מרקו
רחמים זאדה יחזקאל
שאשא דוד
שלומוביץ אברהם

יהיה זכרם ברוך


נושאים למחקר
דמותו של גנדי - ליאת כהן
הקרב על המים - תמר לוי
? - דניאלה גנגוט
פרנקו מנטש אמיץ ובודד- עדי למברג - חיפוש דרך המפקד סלע ויד לבנים רעננה
השטח המפורז בין ישראל לסוריה - עטרת עזר
אייזנברג שמעון - לאתר את אחיו שלמה - עדן גז
ציור קרב תל מוטילה - אביגיל ניצן
? - ליאת שנקמן
? - תמר עוזרי

מרדכי זילבר ז"ל

מרדכי, בן שרה וחיים, נולד ביום ז' באדר תש"ז (27.2.1947) במחנה-מעבר של ניצולי השואה ליד רומא, שאליו הגיעו הוריו לאחר שעברו שבעת מדורי גיהנום. מוטי היה בן שנתיים כשעלה עם הוריו ארצה בתקופת קום המדינה. המשפחה התגוררה ביפו ומוטי סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "יונה הנביא", ואת לימודיו התיכוניים - בבית-הספר התיכון העירוני ז' ביפו. תלמיד מעולה היה, ששום קושי לא עמד למכשול לפניו. הוא אהב את הלימודים, ועתידו נראה בטוח. הוא ימשיך בלימודיו ויגיע לעמדה מכובדת. היה בן נאמן ומסור מאין כמוהו.

מרדכי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השלים סדרת קורסים במקצועות השריון לרבות קורס מפקדי טנקים, אחרי-כן הוצב ביחידת שריון ועמה השתתף בקרבות מלחמת ששת הימים. מוטי הוסיף והשלים קורס קצינים וקורס קציני שריון. מפקדיו גמרו עליו את ההלל וציינוהו כקצין טוב השולט במחלקתו כראוי, יסודי ובעל יזמה. במיוחד ציינו את התעלותו ברגעים קשים בעת התקלויות באזור התעלה בתקופת מלחמת ההתשה.

בתחילת אוגוסט 1968, אחרי שהאריך את שירותו בתנאי קבע בשישה חודשים, שוחרר מוטי מהשירות הסדיר. מיד עם השחרור פנה מוטי להמשך לימודיו. ללא כל קושי התקבל לאוניברסיטת תל-אביב ונרתם ללימודים באותן יסודיות ודבקות שייחדו אותו. אחרי שהוענק לו התואר הראשון בחשבונאות וכלכלה, החל לעבוד במקצוע ראיית-החשבון וגם ראה בו חיל. הוא היה חובב ספורט, שיחק בטניס ובכדורגל. נהנה מכל יום בחייו וידע גם להנות מכל אשר נקרה על דרכו. בשנת 1972 נשא מוטי את חברתו שושי ובחודש אוגוסט 1973 נולד בכורו אלדר. הכל העריכוהו ואהבוהו, שכן אישיותו קרנה ביטחון ואמונה. ידוע היה שדעתו של מוטי שקולה והכל התחשבו בה. לא עבר יום שלא התקשר עם הוריו, שהיה קשור אליהם בכל נפשו ולא נפלה החלטה, חשובה או פחותה, ללא עצתו השקולה של מוטי. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נקרא להתייצב ביחידתו. הוא נפרד מאשתו ומבנו בן שמונה השבועות והצטרף ליחידה בסיני. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפגע הטנק שלו בקרב שהתחולל בגזרה המרכזית בסיני. מוטי נתן הוראה לנטשו והצטרף עם צוותו לטנק אחר. בעודו מפקד על הטנק השני, כשהוא חשוף בצריח, נפגע הטנק ומוטי נהרג. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ובן, הורים ואח. על גבורתו ואומץ לבו בשדה הקרב זכה מוטי בציון-לשבח מטעם מפקד האוגדה וזו לשונו: "הנני לציין לשבח את 964874 סגן זילבר מרדכי ז"ל על גילוי אומץ-לב, תושייה ודבקות במשימה. להלן תיאור המעשה: - במלחמת יום-הכיפורים שימש סגן מרדכי זילבר ז"ל כמפקד מחלקת-טנקים, בקרבות הגזרה המרכזית של תעלת סואץ. ביום 9 באוקטובר 1973, במהלך קרבות הבלימה, נע סגן מרדכי זילבר ז"ל בטנק שלו לשטח שהיה חשוף לאש האויב, במטרה להיטיב לפגוע בטנקי האויב, שהתקדמו לעברו. בהמשך הקרב נפגע הטנק שלו והוא נהרג. במעשיו אלה גילה סגן מרדכי זילבר ז"ל אומץ-לב, תושייה ודבקות במשימה".

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב עליו מפקדו: "הקצין סגן זילבר מרדכי נפל במערכה בעת מילוי תפקידו בקרב על מעוז "טלויזיה" ביום ג', י"ג בתשרי תשל"ד, 9 אוקטובר 1973. בעלך סגן מרדכי ז"ל שירת ביחידת שריון ויצא כמפקד מחלקת טנקים לקרב. בעלך גילה אומץ לב, תושייה וקור רוח בקרב הבלימה בגזרה המרכזית בסיני. דמותו של מרדכי תחרט לעד בזכרוננו, חבריו לנשק. בשמי ובשם כל חיילי היחידה הנני מביע את צערנו העמוק והננו משתתפים באבלך. חיילים כבעלך ציוו לנו את החיים".

דברים לזכרו ראו אור בספר "לזכרם", שהוציאה החטיבה לזכר חלליה במלחמת יום-הכיפורים.

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי 'יזכור', שנערך ע'י משרד הביטחון)

סגן זילבר מרדכי ז"ל

תיאור העיטור:
במלחמת יום הכיפורים שימש סגן מרדכי זילבר כמפקד מחלקת טנקים בקרבות הגזרה המרכזית של תעלת סואץ. ביום 9 אוקטובר 1973, במהלך קרבות הבלימה, נע סגן מרדכי זילבר ז"ל בטנק שלו לשטח שהיה חשוף לאש האויב, במטרה להיטיב לפגוע בטנקי האויב שהתקדמו לעברו.
בהמשך הקרב נפגע הטנק שלו והוא נהרג.
במעשיו אלה גילה סגן מרדכי זילבר ז"ל אומץ לב, תושיה ודבקות במשימה.
על מעשה זה הוענק לו צל"ש מפקד האוגדה.                 

קישורים
אתר 'יזכור' משרד הביטחון מרדכי זילבר
אתר הגבורה צל"ש מפקד האוגדה
קרבות הבלימה של חטיבה 14 - הקרב על מעוז 'טלוויזיה' 9 באוקטובר 1973
צלש"ים -

פרטי שארים
- זילבר חיים, אב
רח' הרצוג 9/7 גבעתיים 5360008 , 03-5178666
- זילבר אלדר, בן
וילנסקי משה 5 דירה 1 תל אביב 6962320 , 03-6496302 , 057-8114564 , eldarzilber@gmail.com
- כהן שושי, אלמנה
גור יהודה 20 חיפה 3491745 , 04-8242543 , 052-2542197 , js.kohn@gmail.com
- זילבר יעקב, אח
רח' בן צבי 63 גבעתיים , 03-5710891 , 054-8377238
- זילבר מוטי, אחיין
- זילבר עדי, אחיינית
- זילבר - כהן רותי, אחיינית
- זילבר - כהן יהונתן, אחיין

מקום קבורה
בית עלמין: קרית שאול
אזור: 1 חלקה: 8 שורה: 6 מספר: 8

רשת הקשר האוגדתית "בשור" - 23:29 - 23:00 from חטיבה 14 on Vimeo.


נושאים למחקר:
ראיון מצולם עם בני המשפחה.
מחנות מעבר וקיבוצים שהוקמו באירופה לאחר השואה.
מעוזים בקו ברלב. היחלצות להצלת הנצורים במעוזים. צליחת התעלה.
ניצולי שואה שאיבדו ילדים במלחמות ישראל.

ישראל שינדלר ז"ל

ישראל שינדלר (1940 - 1973) היה חייל שצוין לשבח בידי הרמטכ"ל.

שינדלר נולד בהונגריה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. משפחתו גורשה למחנה טרזיינשטט בצ'כיה ושרדה את השואה. בשנת 1948 הגיע שינדלר ואחיו לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. משפחתו התגוררה במושב ניר גלים שאוכלס בעיקר על ידי ניצולי שואה מהונגריה. הוא למד בישיבה הקטנה של פוניבז' ומשם המשיך את לימודיו בישיבה הגבוהה של ישיבת חכמי לובלין בבני ברק. עם הגיע זמן גיוסו התגייס במסגרת גרעין נח"ל של קיבוץ שעלבים.

בשנת 1958 התגייס ושירת בצנחנים. שימש כלוחם וכמפקד כיתה. כשנה וחצי לאחר גיוסו נפצע קשה מרסיס פגז, ושכב כשנה בבית החולים. עם שחרורו מבית החולים נאבק כדי להעלות את הפרופיל הרפואי שלו. מאבקו הצליח והוא שירת במילואים במסגרת סיירת של הצנחנים.

לאחר שחרורו חזר לעבודת המשק. בשנת 1965 נישא לכוכבה, עמה התגורר במושב בית גמליאל ושם נולדו לו ארבעת ילדיו.

מלחמת ששת הימים

במלחמת ששת הימים גויס שינדלר במסגרת סיירת 75 של חטיבת הצנחנים 80 והשתתף בקרב על ירושלים. בקרב על גשר גת שמנים בשישי ביוני, עסק שינדלר בפינוי פצועים תחת אש. הוא פינה פצוע אחד וכשבא לפנות פצוע נוסף אשר בגדיו בערו, הוא ניסה לכבות את האש בידיו החשופות. תוך כדי פינוי נורתה עליהם אש, הפצוע נהרג, ושינדלר קפץ מהגשר מגובה של שבעה מטרים למקום מחסה. כשהוא נקוע ברגלו וידיו חרוכות הגיע בכוחות עצמו לתחנת הפינוי. על מעשהו זה הוענק לו ציון לשבח מטעם הרמטכ"ל, רב-אלוף יצחק רבין. העיטור הומר לימים לעיטור העוז.

מלחמת יום הכיפורים

שינדלר גויס ליחידתו במוצאי יום הכיפורים. בלילה של כ' בתשרי תשל"ד (15-16.10.1973), ליל הצליחה לעברה המערבי של תעלת סואץ, הוטל על כוח של גדוד הסיור לפרוץ את צומת "טרטור-לכסיקון". במעבר הצומת נתקל הכוח באש כבדה. הזחל"ם שבו היה שינדלר מש"ק סיור, נפגע, והוא נהרג.

שינדלר נקבר בחלקה הצבאית בבית הקברות בהר הזיתים.
(ויקיפדיה)
נולדו לו 4 ילדים (בת ושלושה בנים) שנים מהם היו קציני בחטיבת הצנחנים והמשיכו את דרכו .

ישראל שינדלר הוא אחי סבה של הדר שינדלר הלומדת אצלנו באולפנת צביה בהרצליה בכתה י' (התשנ"ד)

קישורים

סיפור חייו של ישראל שינדלר, באתר "נזכור את כולם" של משרד הביטחון

עיטור הגבורה שהוענק לישראל שינדלר, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל

ישראל שינדלר, באתר הגבורה

אתר יד לנופלים של חטיבה 14

סיפור הקרב על הגשר באתר עיר דוד

נושאים למחקר:ראיון מצולם עם בני המשפחה.
הקרב על גשר 'גת שמנים'. במלחמת ששת הימים
הקרב על צומת "טרטור-לכסיקון". במלחמת יום כיפור
ניצולי שואה שאיבדו ילדים במלחמות ישראל.